Mimeo

Blog der Doktorandinnen und
Doktoranden am Dubnow-Institut

»הספרייה נמכרה«

פאול קאהלה (כמעט) בחיפה

by

במרס 1939 עזב פאול קאהלה עם שלושה מבניו את גרמניה והתאחד עם אשתו מארי ושני בניו הנוספים בלונדון. את כל רכושם הותירו מאחור בעיר בון: בית-מידות בן 15 חדרים עם חפצים משפחתיים מדורי-דורות וספריה פרטית שבּה כ-8,000 כותרים, ובכללם ספרים וכתבי יד של המחקרים בהם עסק קאהלה. כולם הוחרמו על ידי הנאצים.

פאול ארנסט קאהלה נולד בשנת 1875 בהוהנשטיין שבפרוסיה המזרחית. הוא למד שפות שמיות ותיאולוגיה במארבּוּרג, האלֶה וברלין. לאחר שמוּנה לכומר, הוא שימש במשך כשש שנים כראש הקהילה הפרוטסטנטית בקהיר ולאחר מכן שהה כשנה במכון הארכיאולוגי הגרמני בירושלים. בשנים אלו העמיק את ידיעותיו בבלשנות של השפות השמיות וביסס את מעמדו כמומחה מן המעלה הראשונה בחקר המקרא והדקדוק העברי. עם חזרתו לגרמניה לימד באוניברסיטאות האלה וגיסֶן, ובשנת 1923 נקרא להקים את הסמינר האוריינטלי באוניברסיטת בון, שהיווה אבן שואבת לתלמידים וחוקרים מכל רחבי העולם שהתעניינו במסורות האסלאם, בספרות מקראית, בדקדוק ובניקוד העברי, תוך התמקדות בגילויים חדשניים מהגניזה הקהירית. אחת הסטודנטיות הידועות של קאהלה הייתה לאה גולדברג, שכּתבה בהדרכתו עבודת דוקטור על התרגום הארמי של תורת השומרונים.

עליית הנאצים לשלטון הקשתה מאוד על קאהלה לשמר את הסטודנטים היהודים שבסמינר, כל כמה שתמך בהם בכל לבו. בליל הפוגרום של 1938 סייעה מארי לשכן יהודי שחנותו נבזזה, ובכך נסתם הגולל על המשך שהותה של המשפחה בגרמניה, וקאהלה אולץ להתפטר בינואר 1939. המשפחה ברחה בדרך-לא-דרך לאנגליה. אוניברסיטת קלן רכשה את ספרייתו המחקרית של קאהלה ועם שובו לגרמניה בתום המלחמה היא הושבה לרשותו. קאהלה שב ללמד בבון כאמריטוס ומת בשנת 1964.

כשנה קודם למותו של קאהלה הוקם בחיפה «המכון האוניברסיטאי», בחסותה האקדמית של האוניברסיטה העברית. בשנת 1962 למדו כ-600 תלמידים מדעי הרוח וראיית חשבון ב«בית הספר הגבוה של ערב » בחיפה, שנפתח בשנת 1951 בהדרכת האוניברסיטה העברית. אולם כדי לסיים את חוק לימודיהם הם נדרשו לשנת לימודים אחת בירושלים. ראש העיר אבא חושי פנה לאוניברסיטה והדגיש את הקושי של הסטודנטים, בעיקר חסרי האמצעים בהם, שנדרשו להיטלטל לתל אביב ולירושלים כדי להשלים את לימודיהם. סנאט האוניברסיטה העברית אישר את חסותה של האחרונה על המכון האוניברסיטאי בחיפה, שהתבטאה בכך שהאוניברסיטה העברית הייתה אמונה על התכנים ועל ההוראה. הלימודים במכון החלו במתכונת מצומצמת בשנת 1963 והתרחבו בשנה לאחריה, שנת מותו של פאול קאהלה. בשנה הראשונה למדו בו כ-600 תלמידים, רובם בחוג לספרות וללשון עברית (177 סטודנטים), בחוג למקרא (143) ובחוג למדע המדינה (132). מספר הסטודנטים במכון האמיר ובשנת 1965 כבר למדו בו כ-1500, שני שלישים מתוכם במדעי הרוח. מספר הסטודנטים הדגיש אצל ראשי המכון ובייחוד אצל חושי את המחסור בספרי מחקר רלוונטיים בתחומי השפה העברית וחקר המקרא שיוכלו לתת מענה לסטודנטים וחוקרים כאחד.

Letter from Abba Koushy to Ben Natan, 31 October 1966. Source: Haifa City Archive, 32694-1607/3.
Letter from Abba Koushy to Ben Natan, 31 October 1966. Source: Haifa City Archive, 32694-1607/3.

באוגוסט 1965 התמנה אשר (ארתור) בן נתן לשגריר ישראל בגרמניה המערבית. לאחר כעשור בו שאפה ישראל לכונן יחסים דיפלומטיים עם גרמניה, הבשילה השעה והיחסים שהחלו בפועל עם חתימת הסכם השילומים בספטמבר 1952 הפכו גלויים ורשמיים. באותה עת היה ברור בחיפה כי לשם פיתוח המכון האוניברסיטאי יש צורך ממשי בהקמת ספרייה מחקרית ראויה. בשל הצורך הדחוף להרחיב את הספרייה הקיימת פנה חושי באוקטובר 1966 אל השגריר בבון וכתב לו כי הגיעה לאזניו שמועה שספרייתו של החוקר הידוע קאהלה עומדת למכירה. הוא ביקש ממנו עזרה ביצירת קשר עם מנהלי העיזבון בגרמניה. הספרייה עשויה הייתה להרים תרומה משמעותית ללימודי מקרא ושפות שמיות באוניברסיטה הנרקמת, וחושי שאף לנצל את קשריו של בן נתן בגרמניה כדי להביא אליה את אוסף קאהלה. חושי אף הזכיר במכתבו את בנו של קאהלה ואת הרב ד“ר ליפשיץ כמי שלמיטב ידיעתו היו קשורים לאוסף והביע תקווה שבן נתן יוכל לסייע לו במשימה. נראה כי האחרון התגייס במרץ לאתגר, שכּן שבוע לאחר מכן נכתבה תשובתו שקרוב לוודאי אכזבה את נמעניה עמוקות: הספרייה של פרופ‘ פאול קאהלה נמכרה על ידי בנו לאוניברסיטת טורינו.

ספרייתו של קאהלה אמנם לא הגיעה לחיפה, אך גרמניה של שנות השלושים, המחקר האוריינטליסטי, אוניברסיטת חיפה בראשיתה ויחסי ישראל גרמניה השתרגו לרגע בחלומו של אבא חושי על אוסף ראוי בחקר העברית והמקרא. נדרשו עוד שנים אחרות כדי להפוך את החלום על פיתוחה של ספריית המכון האוניברסיטאי בחיפה למציאות.

Sharon Livne is a researcher at the Leo Baeck Institute Jerusalem. Her current research project is entitled »The Citrus Trade in Israeli-German Relations.« Sharon completed her doctoral dissertation »Education and Re-Education. Victim and Perpetrator in Children and Youth Newspapers in Post-War Germany (1945–1952)« at the University of Haifa under the supervision of Yfaat Weiss livnesh(at)gmail.com

If you want to be informed regularly about the posts on Mimeo, subscribe to our rss-feed or send an informal message to phds(at)dubnow.de.